פנינים שקפות /קטע ישן נושן

היא עמדה שם, כהשתקפות, מביטה אל האופק הרחוק ללא כל התרכזות בגוף מסויים.

שמלתה משתרכת על פני הנחל, נחל הדמיון אשר עפף את גופה, קריר כשהיה.

גופה רטט ושפתיה רפויות. עיניה כהשתקפות השמיים, כשתי טיפות מים-מי הדמיון.

פנינים בשערה אשר פעם היה קלוע בקפידה, פעם.

נשמותיה האטיות והזהירות נשמעו, חרשיות כמעוף כנפיו של פרפר.

בכי יבש והטבע צוחק. מבטה הקפיא, סביבתה המתה מצלילים.

מנחל דמיונה נותר רק נחל אכזבה. פנינות שערה כרוח על פני מים.

בהינף ידה מדמות מטושטשת לשלולית היא הפכה.

השתקפותה כאוויר בשמים חורפיים, עינייה זורחות כשני כוכבים.

אותה השתקפות שזורת הפנינים.


אני כברלא זוכרת מתי ז היה, בהקשר למה, ואם כתבתי יפה. מקווה שהוא באמת יפה. ומובן.

טיפה קשה לתאר בראש את הסיטואציה, אבל בכל זאת הכתיבה הייתה מאוד יפה, ונראה לי שזה די טוב בקטע הזה שלא הכל מובן, בשביל להוסיף מיסתוריות כלשהי.

זה ממש יפה ^^
לא ידעתי שאת כותבת XD
למרות שכתבת עם אעו צ'אן את הסיפור על הברבי הזאת P:

הממ, *נשימותיה אני חושב

וזה באמת יפה ^_^

באמת קשה לתאר את זה בדמיון כפי שליירה אמרה
אבל זה ממש ענוג
ויפה ונכתב ממש יפה ^ ^