זה קטע שכתבתי, שאמור להיות חלק מסדרה, אבל עדיין אין לי השראה להמשך ^^ (כאילו, כתבתי כבר את הסיום XD אבל אני צריך למלא את האמצע P: )
"אני יכולה לראות את צבע הפרח שלך עכשיו." הילדה אמרה וחייכה.
"הפרח שלי?" הזקן שאל.
"כן, זה שנמצא לך פה." היא אמרה והצביעה עם ידה הימנית על חזו.
"הבטן שלי?" הוא שאל וצחק.
"הלב שלך!" היא קראה ורקעה ברגליה על הרצפה.
פניו הרצינו. "הלב שלי, מה?" הוא אמר וחייך פתאום, "לא הרבה יודעים על הפרחים האלה, איך את יודעת?" הוא שאל אותה.
"אני לא יודעת עליהם הרבה," היא אמרה, "טוב, בעצם אני לא יודעת עליהם כלום, אני פשוט רואה אותם," היא הסבירה ומבט תמוה עלה על פניו, "אבל... למה רק לפרח שלך יש צבע?" היא שאלה.
"לא רק לפרח שלי יש צבע," הוא ענה, "פשוט את רואה רק את הצבע של הפרח שלי."
"מה הכוונה?" היא שאלה והתיישבה על הספסל לידו.
"טוב, אז אני מניח שעכשיו אני צריך לספר לך את כל הסיפור?" הוא אמר, ומבט מאושר עלה על פניה.
פעם, לפני מאות אלפי שנים, בתקופה שבה האדם הראשון נולד.
זה נכון שאומרים שאלוהים נח ביום לאחר יצירת האדם, אבל ביום השביעי, הוא ברא עוד דבר אחד אחרון.
"אז רגע," היא עצרה אותו, "אתה אומר שהתורה משקרת?" היא שאלה בחוסר אמון.
"לא," הוא הרגיע אותה, "כדי לשקר, אתה חייב להכיר את האמת. וכמו שאמרתי, לא הרבה יודעים על הפרחים האלה, ואף פחות מסוגלים לראות אותם." הוא הסביר. "אני יכול להמשיך עכשיו?" הוא שאלה, והיא הנהנה.
באותו יום, ביום השביעי, אלוהים ברא את הפרח.
"אבל רגע," היא קטעה אותו שוב, "אלוהים ברא את הצמחים ביום השלישי!" היא קבעה.
"זה לא היה פרח אמיתי, או שאולי זה בעצם היה הפרח האמיתי היחיד, וכל השאר אינם אלא השתקפות."
אותו הפרח השוכן בלב האנשים. יש אנשים שטוענים שהפרח הוא הלב של האנשים, אבל אני לא יודע בקשר לזה. דבר אחד אני כן יודע, יש אלפי סוגים של פרחים בעולם, ומאות גוונים מכל פרח. וכאשר שני אנשים עם פרח זהה נפגשים, או אפילו שני אנשים עם פרח באותו גוון, אלה אנשים שיישארו חברים, או יותר מכך, לא משנה מה יקרה ביניהם.
פעם היו זמנים שכולם יכלו לראות את הפרחים, אבל אף אחד לא יכול היה לראות את הפרח שלו עצמו.
עברו הרבה שנים מאז, וכיום רק אנשים בודדים יכולים לראות את הפרחים, ובודדים יותר יודעים מה הם אומרים.
"את מבינה? את בן אדם מאוד מיוחד." הוא אמר לה.
"בת אדם!" היא תיקנה אותו ומבטה נראה מהורהר לרגע. "אז... אתה בעצם לא יודע איזה פרח יש לך, נכון?" היא שאלה, והוא הניד בראשו. "אני לא יודעת בדיוק איזה סוג הוא, כי אני לא מבינה גדולה בפרחים. אבל אני יודעת שהוא כחול!" היא אמרה וחייכה, "ממש כמו השמיים. הוא יפהפה!"
"תודה," הוא אמר וחיבק אותה.
"רגע," היא אמרה והתנתקה ממנו, "למה אני יכולה לראות רק את הצבע של הפרח שלך?"
"יש הרבה תיאוריות, או יותר נכון לומר, היו המון תיאוריות בקשר לזה, אבל דבר אחד בטוח, חייב להיות קשר חזק מאוד בין שני אנשים כדי שזה ייקרה." הוא הסביר לה וחייך.
"אז איזה צבע הפרח שלי?" היא שאלה.
הוא הביט בפניה. עבר זמן כה רב מאז דיבר כך עם מישהו. "אין לך פרח..." הוא אמר ומבט עגום כיסה את פניה. הוא רק חיבק אותה אז, ולחש לה.
הפרח בעצם מגדיר את האנשים אליהם האדם ירגיש קשור ויהיה שמח בקרבתם. כמובן שגם אנשים אחרים יכולים לשמח אותו.
אבל יש אנשים שאין להם פרח, יש אנשים שיכולים להיות מאושרים בקרבת כל אדם, ולגרום לכל אדם אושר, לאנשים האלה אין פרח.
"יש לך גן שלם."
אינדקס 
Portal 
Latest images 
חיפוש 
הרשם 
התחבר 
Tue Sep 30, 2008 2:33 pm
